לאומי קארד אשראים בע"מ נ' בן שושן

החלטה

1.לפני בקשה להעברת הדיון מבית משפט השלום בנצרת לבית משפט השלום בתל אביב מפאת העדר סמכות מקומית.

2.המבקשת, שהינה חברה בע"מ העוסקת במתן אשראי, הגישה תובענה על סכום קצוב כנגד המשיב בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, בגין חוב כתוצאה מאי תשלום עבור המימושים שביצע בכרטיס האשראי.

3.המבקשת טוענת בבקשתה, להעדר סמכות מקומית של בית משפט השלום בנצרת שכן בהסכם ההתקשרות בין הצדדים קיימת תניית שיפוט לפיה מקום השיפוט היחודי ביחס למחלוקות משפטיות בין הצדדים הינו בית המשפט המוסמך בתל אביב-יפו (סעיף 16.1 לבקשה לקבלת כרטיס אשראי "יש"- נספח א' לבקשה).

4.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, חתם על טופס בקשה לקבלת כרטיס אשראי בלבד ולא חתם על הסכם ההתקשרות הנטען. המשיב טען, כי מאחר ולבקשה לא צורף תצהיר, דינה להדחות על הסף. זאת ועוד, מקום יצירת ההתחייבות היה במגדל העמק; הוא מתגורר במגדל העמק, החיובים בכרטיס האשראי נעשו בבנק הפועלים במגדל העמק. לסיום טען, כי למבקשת סניפים וסוכנים בכל הארץ. משכך, דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה

5.סע' 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") קובע לעניין סמכות מקומית, כדלקמן:

"3. א)תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1)מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)מקום יצירת ההתחייבות;

(3)המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)מקום המסירה של הנכס;

(5)מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים."

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט."

6.אקדים ואדרש לטענת התניית השיפוט הייחודית שהעלתה המבקשת בבקשתה. המבקשת הציגה טופס הזמנת אשראי שבו תניית שיפוט יחודית המעניקה הסמכות המקומית לבית משפט במחוז תל אביב.

המשיב לא חתם על טופס זה, לפחות לא על פי הראיות שהציגה המבקשת. אין לבית המשפט כל יכולת לדעת באם עיין בהם המשיב במועד חתימתו על הסכם מתן האשראי בין הצדדים. קיימת תניית שיפוט מקומית שאינה ניתנת לשיוך למשיב עצמו, לחשבונו שלו אצל המבקשת ולחובות שאליהן נקלע. על פי ההלכה, רק שיקולים "בעלי משקל מכריע" יניאו את בית-המשפט מלכבד תניית שיפוט (ראה- רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ד נז(4) 473; בש"א 14/99 ועקנין נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 8.02.1999).

סבורני, כי אין תניית שיפוט ייחודית בין הצדדים. המבקשת לא עמדה בנטל המוטל על כתפיה להוכחת תנייה זו. לפיכך אני מוצא לנכון לדחות את הטענה הזו.

7.למעלה מן הצורך אוסיף ואתייחס גם לעניין החתמת המשיב על הבקשה לקבלת כרטיס אשראי בסניף סופרמרקט "יש" במגדל העמק. משרדי המבקשת אומנם ממוקמים באיזור תל אביב, אך ברור כי היא מבקשת לפנות לקהל יעד רחב ככל שניתן, ולכן היא משווקת את מוצריה, כרטיסי אשראי, באמצעות סוכניה אשר מחתימים את הלקוחות הפוטנציאליים במקומות שונים ברחבי המדינה. משכך, לטעמי, מנועה המבקשת לטעון כי למרות שניתן להגיש בקשה לקבל כרטיס אשראי מטעמה בכל מקום בארץ, הרי ככל שיידרש לקיים התדיינויות מולה, יש לעשות זאת רק בתל אביב (ראה -ת"ק (י-ם) 27520-04-10 דלתא איירליינס בע"מ נ' אליעד אמסלם, פורסם באתר נבו).

בנסיבות העניין סבורני, כי ככל שתתקבל עמדת המבקשת הרי שתפגע זכותם של מתדיינים שאינם מתגוררים במרכז הארץ ובסמיכות למשרדיה. מתדיינים אשר מתגוררים בצפונה או בדרומה של הארץ, היינו רחוקים גיאוגרפית מהעיר תל אביב, יתקשו למצות את זכויותיהם ואף לעיתים לא מן הנמנע כי יוותרו על זכותם החוקית אך בשל הקושי הפיזי והכלכלי כאחד.

זאת ועוד, הפסיקה קבעה, לא אחת, כי יש ליתן משקל נמוך ואף לעיתים מזערי, אם בכלל, לנוחותו של המתדיין אשר הופכת לכלי בידיו באצטלה של טענתה משפטית בדמות הסמכות המקומית, (ראה לעניין זה- בר"ע 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט (2) 734,731; רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ואח', פ"ד מז (4) 473, וכן רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ ואח' נ' חיים חימו ואח', פורסם באתר נבו).